ע"א 8349/09

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר דחה את תביעת המערערת לתשלום תגמולי ביטוח מהמשיבים. המשיבים ביטחו את עסקי היהלומים של המערערת. פוליסת הביטוח הוגבלה טריטוריאלית להפסדים שאירעו בישראל. המערער טען כי הוטעה על ידי שותפו העסקי עידו מזכרת בישראל ולכן זכאי לתגמולי ביטוח על פי הפוליסה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בקובעו כי המערער לא הוכיח קיומו של קשר סיבתי בין המרמה לבין הנזק שנגרם לו בישראל. עוד נקבע כי גם אם טענת המרמה הוכחה, האובדן אירע מחוץ לגבולות ישראל בהונג קונג, שם טענה מזכרת כי היהלומים נגנבו. בפני המערער עמדו מספר משוכות בהוכחת טענת הביטוח שלו בשל המגבלות הטריטוריאליות בפוליסה. בית המשפט קבע, כי המערערת לא הוכיחה די הצורך הפסד בגדר הפוליסה הכללית, קרי הפסד שאירע בישראל. למרות שמעשה הונאה עלול לגרום לנזק מסוים, הוא אינו מעיד על קיומם של נזקי רכוש או אובדן כנדרש בפוליסת הביטוח. בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שהמערער איבד כל סיכוי סביר להשיב את יהלומיו עם מסירתם בישראל. בנוסף, ציין בית המשפט כי הגנת המשיבים לא הודתה בהתרחשות השוד בהונג קונג, אך לא היה בכך דיספוזיטיב. מסקנתו העובדתית של בית המשפט המחוזי כי המערער לא הוכיח את טענת המרמה הייתה מבוססת מבחינה משפטית ואין להפריע לה. בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי החרגת המרמה של פוליסת הביטוח חלה על מעשיה של מזכרת, וגם יתר טענותיה של המערערת לא היו משכנעות. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיבים 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.