בג"צ 6547/11

תקציר

השאלה העומדת על הפרק היא האם על בית המשפט להתערב בהחלטתו של המשיב שלא לחקור את נסיבות מותו של אזרח כתוצאה מפעילות צבאית. החובה לחקור מקרי מוות כאלה מעוגנת בזכות לחיים, זכות יסוד המוגנת הן במשפט הישראלי והן במשפט הבינלאומי. אמת המידה לפתיחה בחקירה פלילית היא קיומו של חשד להתנהגות אסורה המהווה עבירה על החוק. בית המשפט, בפסק דין קודם (בצלם), קיבל את מדיניותו החדשה של המשיב בעניין כסבירה, והיא אינה רטרואקטיבית. שינוי המדיניות, שנועד להתאים את עצמו לשינויים במציאות האופרטיבית, מציב גבול ליישום מדיניות חדשה זו. עניינו של המקרה הנוכחי באירוע שאירע לפני גבול זה ועל כן ייבחן לגופו. על פי המדיניות הקודמת, האירוע נבדק מבצעית. החלטת המשיב שלא לפתוח בחקירה פלילית התבססה גם על ראיות נוספות שנאספו באמצעות חקירות וחקירות, לרבות דוחות רפואיים ועדויות. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות, מוצא כי החלטת המשיב הייתה סבירה ומוצדקת, במיוחד בהתחשב בחוסר הבהירות באשר לסיבת המוות ובחלוף הזמן שחלף מאז האירוע. התערבות בשיקול דעתו של המשיב מוגבלת למקרים חריגים, ואין זה אחד מהם. טענת העותרים כי האירוע התרחש ערב שינוי המדיניות אינה עילה מספקת להתערבות, ובית המשפט מקבל את הסברו של המשיב בדבר עיתוי שינוי המדיניות. יתר על כן, היעדר מסמכים רפואיים נוספים התומכים בטענות העותרים מרמז כי אין מסמכים כאלה או שהם אינם תומכים בטענות. בית המשפט מדגיש כי תפקידו אינו להחליף את שיקול דעתו של המשיב בשיקול דעתו אלא להבטיח כי הליך קבלת ההחלטות יהיה סביר. במקרה זה, ההחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית הייתה סבירה, ולכן העתירה נדחית.