ת"א 25152-01-22

תקציר

השופט פסק לטובת התובע בתביעה נגד הנתבע, והורה לאחרון לפנות את הדירה בה הוא מתגורר. התביעה ביקשה לבטל הסכם מכר לדירה, שלטענת התובע זויף, ולהכיר בזכותו של התובע להירשם כבעל הדירה. הנתבע טען כי התביעה התיישנה, אך השופט חלק על כך וציין כי התובע קיבל רק לאחרונה את המעמד המשפטי להמשיך בתיק וכי תקופת ההתיישנות בת 15 השנים לא חלפה. השופט גם מינה מומחה מטעם בית המשפט שחוות דעתו, יחד עם העדויות והראיות הנוספות, תמכו בטענת התובע כי החתימה על הסכם המכר זויפה. עדותו של הנאשם נמצאה בלתי עקבית וחסרת היגיון פנימי, במיוחד בכל הנוגע לנסיבות חתימת ההסכם. יתר על כן, הנאשם לא הביא עד רלוונטי, עו"ד דלומי, שהיעדרותו פעלה נגד עניינו של הנאשם. ככלל, קיבלה השופטת את טענת התובעת כי הסכם המכר אינו אותנטי והורתה לנתבעת לפנות את הדירה בתוך 60 יום מיום קבלת פסק הדין. כמו כן נפסקו לתובע 120,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, לצד הוצאות נלוות נוספות.