ע"א 5835/21

תקציר

במקרה דנן, סוגיה פרוצדורלית עניינה שתי הוראות סותרות מהתוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, הנוגעות לערעורים על החלטות פסילה של רשם בית המשפט העליון. פריט 3 דורש ערבות בסך 15,000 ₪ לערעורים כאלה, ואילו פריט 31 מעניק פטור סטטוטורי מהפקדת ערבות בגין החלטות אחרות של הרשם. השאלה הפרשנית בה התייחס בית המשפט הייתה איזו הוראה מקבלת עדיפות. בית המשפט הגיע למסקנה כי בערעורים על החלטות פסילה שניתנו על ידי רשם בית המשפט העליון חל סעיף 3, המחייב הפקדת ערובה, להבדיל ממתן פטור לפי פריט 31. החלטה זו מתיישבת עם העיקרון הפרוצדורלי לפיו הוראות חוק ספציפיות גוברות על הוראות כלליות ועולה בקנה אחד עם החלטות עבר ופרשנויות משפטיות. הרציונל של בית המשפט כולל הבחנה בין החלטות פסילה כקרובות יותר לפסקי דין סופיים הניתנים לערעור, בשונה מהחלטות רשם אחרות שמטרתן לפשט ערעורים. הכוונה הרגולטורית אינה להפחית מהדרישות הפרוצדורליות בערעורי פסילה, כפי שאלה נדונים בפני נשיא בית המשפט העליון. במקרה הספציפי, המערערים לא המציאו מסמכים כספיים נאותים המצדיקים פטור מחובת הערבות, ובית המשפט לא מצא עילה מספקת להתערבות בהחלטת הפסילה. משכך, נדחתה בקשת הפטור, והמערערים הונחו להפקיד את הערבות הנדרשת עד למועד שנקבע כדי להימנע מדחיית ערעורם.