רע"א 4201/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר הקשורה לתיק פשיטת רגל. המבקש, מר סמיר גטאס, שהוא חייב בפשיטת רגל, ביקש להדיח את הנאמן המנהל את עניינו, בטענה לשיבוש הליכי משפט והצהרות כוזבות מצד הנאמן. החלטת הערכאה הנמוכה יותר, עליה ביקש החייב לערער, דחתה את הדיון בבקשה לסילוק הנאמן עד לאחר שמיעת ערעורים על היבטים אחרים של התיק. ההיסטוריה של התיק מלמדת כי הוא מתנהל מזה מספר שנים וכולל הסכם מכר נכס מורכב. החייב ניסה בעבר לבטל הסכם מכר בשל אי התאמה לכאורה בין המחיר המוסכם לבין שווי השוק של הנכס. במסגרת הליך זה עלתה בשנת 2016 סוגיית פוטנציאל השוחד של הנאמן אך לא טופלה. טענות נוספות להתנהלות לא תקינה מצד הנאמן בנוגע להסכם המכר ולתביעות חוב הועלו אף הן, אך לא זכו להתייחסות בבקשה הנוכחית. בקשת רשות הערעור, נשוא פסק דין זה, התמקדה בשיבוש לכאורה של הליכי משפט ובהצהרות כוזבות של הנאמן. עם זאת, טענות אלה לא הועלו במהלך הדיון בערכאה הנמוכה יותר ולא נדונו בהחלטתה. השופט ציין כי הטענות שהוצגו בבקשה היו במידה רבה ניסיון לערער על ממצאי שמאי הנאמן ואין להן קשר ישיר לסעד המבוקש. בסופו של דבר החליטה השופטת כי בקשת רשות הערעור תידחה מבלי לשמוע כלל את תגובות המשיבים. ההחלטה התקבלה על סמך בקשות ובקשות קודמות רבות של החייב, כמו גם חוסר מהות ובהירות בבקשה הנוכחית. עם זאת, השופט הכיר בכך שכל בקשה לסילוק הנאמן צריכה להידון בתוך פרק זמן סביר, והציע כי החייב יגיש בקשה מוגדרת היטב לערכאה נמוכה יותר אם ברצונו להמשיך בעניין. בפסק הדין הודגש כי הפיטורים לא חייבו את המשיבים להגיש תגובות כלשהן ולכן לא נפסקו הוצאות.