עב"ל 250/07

תקציר

לאחר בחינה מעמיקה של טענות הצדדים, הראיות שהובאו בבית המשפט המחוזי וחוות דעת מומחים שונות, החליטה ערכאת הערעור לדחות את הערעור. בית המשפט הדגיש את המשקל הניכר שהוא מייחס לחוות דעתו הבלתי משוחדת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, אותה הוא מקיים בדרך כלל אלא אם כן הוצגו טעמים עובדתיים או משפטיים יוצאי דופן. המומחה בתיק זה נתן חוות דעת ברורה, מפורטת ומנומקת היטב, המאשרת כי ליקוי השמיעה הקל של המערער לא נבע מחשיפה לרעש אלא ככל הנראה קשור לגילו. מסקנה זו נתמכה בתשובות מומחים לשאלות הבהרה, שלא הותירו ספק לגבי הממצאים. חרף ניסיונותיו של המערער לטעון כנגד מסקנת מומחה זו, לא מצא בית המשפט סיבה מוצדקת לסטות ממנה. משכך, נדחה הערעור מבלי שהוטלו עליו הוצאות, דבר שהדגיש את אמון בית המשפט בשיקול דעתו של המומחה ואת חוסר ההתאמה של טענות המערער. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 17.4.08.