ת"פ 54964-08-10

תקציר

הנאשמים, שניהם קטינים בני 15 ו-14, הועמדו לדין בגין הריגת וולף לאנס במרכז ירושלים. מהראיות עולה כי הנאשמים, יחד עם שלושה חברים, הגיעו למרכז העיר וקנו בקבוק וודקה. לאחר מכן הם הלכו לכיכר החתול, שם ביקשו מלאנס סיגריה, אך הוא סירב וקילל את המבקש. הנאשמים חזרו עם קורות עץ והתקרבו ללאנס. לאנס קם והתקדם לעבר הנאשם, שהדף אותו עם הקורה. לאחר מכן היכה הנאשם את לאנס בראשו באמצעות הקורה, וגרם לו להתמוטט. לאנס מת בבית החולים חמישה ימים לאחר מכן מחבלת ראש קשה. השאלה המרכזית הייתה האם מעשיהם של הנאשמים מהווים הריגה או רשלנות. השופט בחן את צילומי מצלמות האבטחה של האירוע, שבהם נראו הנאשמים מתקרבים ללאנס עם קורות עץ פעמיים. הוא מצא כי הנאשמים התגרו בלאנס בכוונה תחילה ולא פעלו מתוך הגנה עצמית, שכן המנוח לא היווה איום פיזי עליהם. באשר ליסוד הנפשי, השופט קיבל את העובדה שהנאשמים לא התכוונו להרוג את לאנס. עם זאת, הוא קבע כי הנאשם שהכה את המכה הקטלנית, יחד עם הנאשם הנוסף שתמך בו ואפשר אותו, פעלו ברשלנות. הם היו צריכים לצפות מראש את סכנת המוות הנשקפת ממעשיהם, במיוחד בהתחשב בגודל קורות העץ ובעוצמת המכה. בכך הרשיע השופט את שני הנאשמים בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין.