ש"ש 36146-12-23

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט לענייני משפחה בחיפה נדרש לבקשה לשינוי שם משפחה של קטין כבן 17.5, משם משפחת אמו לשם משפחת אביו הביולוגי. ההחלטה ניתנת לאחר שבדיקת רקמות קבעה את האבהות, למרות שהאב לא הכיר בקשר ולא השתתף בגידולו של הקטין. **העובדות העיקריות:** * האם (המבקשת) ניהלה קשר רומנטי עם האב (המשיב 1) והביאה עמו שני ילדים, ביניהם הקטין. * לאורך השנים, האב סירב להכיר באבהותו ולא נשא בנטל גידול הקטין. * לאחרונה, פסק דין הצהרתי קבע כי המשיב 1 הוא אביו הביולוגי של הקטין. * הבקשה לשינוי שם המשפחה הוגשה בשל רצונו של הקטין "לגבש ולחזק את זהותו", כיוון שלא הכיר את אביו וחי בידיעה שאביו אינו רוצה אותו. * האב התנגד לבקשה, בטענה שהיא נובעת מ"מניעי נקם" ומרצון לפגוע בו, וכן טען ששם משפחתו "בעל מאפיינים ייחודיים בדת היהודית" ולכן לא ניתן לשנותו בקלות. * מתסקיר שירותי הרווחה עלה כי הקטין, על אף גילו הצעיר (17.5), בוגר, דעתן, החלטי ומביע את רצונו בצורה אותנטית. הוא חווה קשיים חברתיים עקב היעדרות האב בחייו, ומעוניין לקבל את שם משפחת אביו כחלק מגיבוש זהותו. הוא מודע למשמעות הדתית של שם המשפחה. * העובדת הסוציאלית שערכה את התסקיר המליצה לקבל את רצון הקטין, תוך ציון כי האב אינו מסוגל לראות את הקטין, עסוק בעצמו ואינו מבין את משמעות תוצאות בדיקת הרקמות. * היועץ המשפטי לממשלה (משרד הרווחה) הודיע כי אין לו התנגדות לבקשה. **ההיבטים המשפטיים והעקרונות המשפטיים:** 1. **חוק השמות, תשט"ז-1956:** * **סעיף 13(ד):** הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לקטין (אם הוא מסוגל לחוות דעתו) הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו, וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו. * **סעיף 14:** אפוטרופוס של קטין רשאי, באישור בית המשפט, לשנות את שמו, ובלבד שהקטין (אם הוא מסוגל) הוזמן להביע את דעתו וניתן לה משקל ראוי. * **סעיף 21:** "הורים" לצורך סעיפים אלו כולל שני הורים, או הורה אחד אם הדאגה לקטין מסורה לו בלבד. 2. **טובת הילד כעיקרון מנחה:** הפסיקה קבעה כי בכל הנוגע לבקשות לשינוי שם משפחה של קטינים, ההכרעה תיפול לפי **טובת הילד** (סעיף 13). בית המשפט מפנה לפסיקות קודמות המדגישות עיקרון זה, כגון ע"א 486/72 פלוני נ' אלמונית. 3. **דוקטרינת זכויות הילד וזכויות יחס:** בית המשפט מציין כי לצד עקרון טובת הילד, ניתן לראות את התביעה מונחית על ידי "דוקטרינת זכויות הילד", ואף גישה המשלבת בין טובת הילד לזכויותיו, או גישת "זכויות יחס" המתחשבת ביחסים המשפחתיים. עם זאת, בית המשפט מבקש להימנע מגישות "עמומות מדי" או כאלו שעלולות להחמיץ את נקודת מבטו של הקטין. 4. **הכרה בבגרותו ודעתנותו של הקטין:** אף על פי שהקטין הוא קטין, בית המשפט מדגיש את גילו (17.5) ואת בגרותו, דעתנותו, החלטיותו ואותנטיות הבעת רצונו. המצב שבו הקטין מבקש "את שלא עשה האב, שיעשה בית המשפט" – כלומר, שיכיר בזהותו כבנו של אביו וייתן לכך גושפנקא – מהווה גורם מכריע. 5. **מעמדו של תסקיר עו"ס:** בית המשפט מכיר בתסקיר ככלי משמעותי בהכרעות הנוגעות לטובת הילד, ומדגיש כי נדרשים טעמים כבדי משקל כדי לסטות מהמלצותיו, במיוחד כאשר הצד המתנגד לא מבקש לזמן את העובדת הסוציאלית לחקירה. **החידוש המשפטי / הדגשים בפסק הדין:** * **העדפת רצון הקטין הבגיר על התנגדות האב:** במקרה זה, למרות שהאב התנגד לבקשה, בית המשפט נתן משקל מכריע לרצונו הברור, האותנטי והבשל של הקטין, אשר מבקש להכיר בשייכותו הביולוגית כחלק מגיבוש זהותו. ההתנגדות של האב נדחתה כ"דלה ובלתי משכנעת". * **הכרה בשינוי שם משפחה כמנגנון לגיבוש זהות:** בית המשפט רואה בשינוי שם המשפחה לא רק הליך בירוקרטי, אלא אמצעי משמעותי לגיבוש זהותו של הקטין, במיוחד כאשר מדובר בהכרה בקשר ביולוגי שלא זכה להכרה במשך שנים. * **דחיית טענות האב לגבי "ייחודיות שם המשפחה":** בית המשפט לא התייחס ברצינות לטענת האב על "מאפיינים ייחודיים בדת היהודית" בשם משפחתו, שכן הטענה לא פותחה ולא בוססה. * **הדגשת חוסר ההתאמה של האב:** בית המשפט מתבסס על הערכת העובדת הסוציאלית כי האב "אינו מסוגל לראות את הקטין ועסוק בעצמו", וכי אינו מבין את משמעות תוצאות בדיקת הרקמות. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט קיבל את הבקשה והורה על שינוי שם משפחת הקטין לשם משפחת אביו. **לסיכום,** פסק הדין מדגיש את החשיבות המרכזית של טובת הילד, ובפרט את משקלו של רצונו של קטין בוגר ודעתן, כאשר הוא מבקש לתקן עוול של אי-הכרה בקשר ביולוגי ולגבש את זהותו. בית המשפט מראה נכונות להעניק משקל משמעותי לרצונו של הקטין, אף נוכח התנגדות של אחד ההורים, כאשר ההחלטה נתמכת על ידי תסקיר שירותי הרווחה.