ע"א 6185/00

תקציר

במקרה זה התייחס בית המשפט העליון להטלת הוצאות אישיות על עורך דין, עו"ד מאהר חנא, על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת בשל אי עמידתו בהמלצת בית המשפט לבוררות בסכסוך כספי משפחתי. בתחילה, בית המשפט איפשר לחנא שבעה ימים להבטיח את הסכמתו של מרשו לבוררות, ולא היה עליו להגיע לפגישה עם לקוחו או עם נציג מוסמך. חנא התייצב לפגישה לבדו, וטען כי מרשו סירב לבוררות, אך בית המשפט ציין אותו על כך שלא הגיש הודעה בתוך התקופה הנקובה ולא התייצב עם לקוחו או בא כוחו, מה שהוביל לקנס הוצאות אישיות עבור חנה. בית המשפט העליון, בראשות השופט מ' חשין, הדגיש את חשיבותה של זכותו של עורך דין להישמע בטרם הוטלו עליו סנקציות אישיות, מה גם שסנקציות מסוג זה הן נדירות ונושאות אות גנאי. בית המשפט מתח ביקורת על בית משפט קמא על כך שלא נתן לחנא הזדמנות להתגונן מפני אישומים אלה מראש, אשר הפרו את עקרונות הצדק הטבעי, והדגיש כי על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות בהטלת הוצאות אישיות, תוך שמירת אמצעים אלה למקרים של התנהגות בלתי הולמת חמורה או רשלנות המשבשת את ההליך השיפוטי. בסופו של דבר, מצא בית המשפט העליון כי לא התקיימו התנאים המוקדמים לחיוב חנא בהוצאות אישיות, שכן מעשיו לא נראו כבזים או משבשים במתכוון; לפיכך, הם הפכו את ההחלטה והורו להחזיר את כל ההוצאות שכבר שולמו על ידי חנא. הערעור התקבל ללא הטלת הוצאות נוספות.