ע"א 10286/08

תקציר

הערעור נדחה משום שהוא מבוסס על "מעשה עשוי". חלוף הזמן מאז אושר הסדר הנושים על ידי בית משפט קמא, בשילוב עם המשך פעילותם העסקית של המשיבים וביצועו החלקי של ההסדר שאושר, אינם מאפשרים לחזור למצב הקודם. קבלת הערעור עלולה להביא לביטול ההסדר ואף לפגוע בצדדים שהסתמכו עליו. כמו כן, היא עלולה להביא לפירוק המשיבים ולחייב נושים שקיבלו דיבידנדים להשיב את הכספים. כדי למנוע תוצאות אלה, היה על המערערים לעתור לעיכוב ביצוע לאחר אישור ההסדר. הם יכלו לעשות זאת במסגרת ערעורם לבית המשפט הפרוצדורלי, ובמידת הצורך גם לבית הדין לערעורים. לגופו של הסדר והיבטים פרוצדורליים, בית המשפט מוצא צורך להתערב, שכן "המעשה העשה" מייתר את הערעור. עם זאת, בית המשפט מציין נוהג המאפשר לנאמן לנהל אסיפות נושים הקשורות לאישור הסדרים. כדי להבטיח את השמירה על האינטרס הציבורי ולהגביר את הפיקוח, בית המשפט ממליץ על מעורבותו של כונס הנכסים הרשמי בישיבות אלה, בין אם על ידי ניהולן ובין אם על ידי נוכחות נציג. במקרים של הקפאת צווים והסדרי נושים, כונס הנכסים הרשמי יכול לשמור טוב יותר על תקינות ההליך בהתחשב בכך שהנאמן נבחר פעמים רבות על ידי החברה החייבת. הערעור נדחה, והמערערים חייבים בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪ לזכות המשיבים 1 עד 5 ו-5,000 ₪ לזכות כונס הנכסים הרשמי.