פ"א 9101-10-20

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית משפט קמא לדחות בקשה לביטול צו הריסה מינהלי הנוגע לעבודות בנייה שביצע המערער. המערערת טענה כי הצו אינו תקף משום שנחתם על ידי אדם בלתי מורשה. בית המשפט מצא כי הצו הוצא כדין ודחה את הערעור. היא קבעה כי האצלת הסמכויות למנהל המחוז שחתם על הצו תקפה, וכי אישור היועץ המשפטי לממשלה, אף שהוגש בשלב מאוחר יותר, התקבל כדין. בית המשפט דחה גם טענות הנוגעות למפקח שנתן אזהרה לפני הצו, וקבע כי האזהרה הודבקה באתר וכי הפקח היה מוסמך לכך. כן אושרו קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, לרבות הקביעה כי עבודות הבנייה לא הושלמו. המערערת טענה כי היתר בניה לעבודה קרוב, אך בית המשפט לא השתכנע כי כך הם פני הדברים ומצא כי אין אופק תכנוני. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת המערער לאכיפה בררנית ואימץ את נימוקיו של בית משפט קמא. בסופו של דבר, לא התקיימו הוראות החוק לביטול צווים מנהליים, והערעור נדחה בהארכה מידתית במועד ביצוע הצו.