עמ"נ 28391-11-22

תקציר

לבית המשפט לעניינים מנהליים התערבות מוגבלת בהחלטות ועדת הערר, החלה גם על החלטות של שמאי מכריע. בית המשפט יתערב רק במקרים חריגים בהם נפל פגם חמור בשיקול הדעת או כאשר מתקיימת עילה להתערבות במשפט המנהלי. היקף ההתערבות צר עוד יותר כאשר מדובר בהערכת שמאי מכריע, בשל הניטרליות והאובייקטיביות שלו, ולכן החלטותיו מחוזקות כמעין שיפוטיות. בית המשפט לא יבטל את החלטת ועדת הערר אלא אם קיימות נסיבות חריגות, כגון התבססות על תשתית עובדתית בלתי ראויה, הנחות בלתי הגיוניות או בסיס משפטי חלקי או שגוי. במקרה דנן, טענתו העיקרית של המערער הייתה כי שומת רכושם גבוהה משמעותית מממוצע השומות האחרות לאותה תכנית, ובכך פגעה בעקרון השוויון והביאה לגביית מיסים מופרזים. עם זאת, בית המשפט מצא כי השמאי סיפק הסבר סביר לפער זה, הנוגע למאפייניו הספציפיים של הנכס, וועדת הערר לא נדרשה לשמש כ"שמאי-על". לפיכך, דחה בית המשפט את הטענה העיקרית מאחר שלא מצא פגמים המצדיקים את התערבותו. עם זאת, בית המשפט זיהה ליקויים בתשובותיו של השמאי לשתי בקשות ספציפיות של ועדת הערר בנוגע לחישוב היטל ההשבחה ומקדם הצפיפות. השמאי לא סיפק הסברים מפורטים, למרות התעקשות הוועדה. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש להחזיר עניינים אלה לוועדת הערר לדיון נוסף ולהחלטה משלימה. המערער חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחה בסך 8,000 ₪.