עת"מ 29560-11-17

תקציר

בית המשפט דן בעתירה שערערה על החלטת המשיבים לשלול את רישיונו של העותר לשאת נשק. המשיבים, האמונים על שמירת שלום הציבור, החליטו לשלול את הרישיון על סמך תיק חקירה שהצביע על פוטנציאל לעלייה במסוכנות. למרות שהתיק נסגר מחוסר ראיות, מצא בית המשפט כי החלטת המשיבים סבירה ומבוססת על ראיות מנהליות מספיקות. בית המשפט הדגיש כי מערכת המשפט בישראל אינה מכירה בזכות הטבועה להחזיק נשק וחותרת לצמצם את מספר כלי הנשק הנמצאים בידי אזרחים. מכאן, שהחלטת הרשות לשלול רישיון יכולה להתבסס על שינוי נסיבות ואינה דורשת את אותו סטנדרט הוכחה כמו בהליך פלילי. במקרה דנן, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת המשיבים, שהתבססה על המלצת המשטרה והתייחסה להיסטוריה האלימה של העותר. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות העותר בדבר חקירת בת זוגו והפגיעה בשמו הטוב, שכן מצא כי די בראיות המנהליות כדי להצדיק את הביטול. פסק הדין אישר את גישת המשיבים תוך ציון הצורך בהודעה ברורה על זכויות ערעור בהחלטות עתידיות. בסופו של דבר נדחתה העתירה, ובית המשפט פסק שלא להתערב בהחלטתם הסבירה של המשיבים.