בג"צ 5757/04

תקציר

העותרים, קבוצה של אנשי רוח ועובדי מדינה לשעבר, עתרו לבית המשפט בבקשה לעכב את מינויו של האלוף דני חלוץ לסגן הרמטכ"ל בשל אירוע תחת פיקודו שגרם למותם של אזרחים חפים מפשע. הם ביקשו להקפיא את מינויו עד לסיום חקירה פלילית בנושא. העותרים טענו כי כשלונו המוסרי של חלוץ, כפי שעולה מדבריו לעיתונות, הפך אותו לבלתי כשיר לשרת בתפקיד פיקודי. בינתיים חלוץ כבר נכנס לתפקיד סגן הרמטכ"ל. המשיבים, הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה, התנגדו לעתירה בטענה כי העותרים לא מיצו הליכים בטרם פנו לבית המשפט וכי מינויו של חלוץ היה סביר. הם הדגישו כי הפרקליטות הצבאית והיועץ המשפטי לממשלה לא מצאו עילה לפתוח בחקירה פלילית של האירוע. בית המשפט הכיר בחוסר ההתאמה של חלק מדבריו של חלוץ, שנראה כי הפגינו חוסר רגישות כלפי אובדן חיי חפים מפשע. עם זאת, השופטים הסכימו כי יש לדחות את העתירה. דעת הרוב סברה כי דבריו של חלוץ, אף שאינם ראויים, אינם מצדיקים את השעייתו, מה גם שכבר נכנס לתפקידו, ורשויות הצבא והמשפט לא המליצו על חקירה. זאת ועוד, העותרים לא העלו את טענותיהם בפני המשיבים בטרם עתרו לבית המשפט. השופט עדיאל הוסיף כי אל לו לבית המשפט להתערב בשיקול דעתם של הצבא ורשויות המשפט בכל הנוגע לחקירות פליליות, אלא אם החלטתם בלתי סבירה בעליל. השופטים הדגישו את הצורך לבחון היטב את כשירותם של עובדי ציבור, אך נסיבות המקרה לא הצדיקו את השעייתו של חלוץ.