רע"פ 7468/07

תקציר

בניתוח משפטי מפורט ומורכב, בית המשפט מעניק בסופו של דבר רשות ערעור בעילה של עיוות דין פוטנציאלי בדבר הרשעתו של המערער בגרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין. התיק נסוב סביב השאלה האם המערערת יכלה לצפות באופן סביר את הסכנה הנשקפת מאופנוע המתקרב במהירות בעת כניסתה לצומת, ואם מעשיה, ובפרט מהירותה, היו רשלניים באופן בלתי סביר. בית המשפט בוחן את פסקי הדין של בתי המשפט לתעבורה והמחוזיים, ומציין כי הם אינם מספקים ממצאים קונקרטיים או חישובים של המהירויות המעורבות, ובכך נעדרים תשתית ראייתית מספקת לביסוס ההרשעה. היא מדגישה כי הנחות בדבר מהירותו של האופנוע, הנחשבות "גבוהות מאוד" על ידי מומחי המערערת, והיעדר נתונים מדויקים, מעכבים מסקנות משפטיות חד-משמעיות בדבר רשלנות. בית המשפט בוחן תרחישים חלופיים, כגון שהאופנוע נמצא תחילה מחוץ לטווח הראייה או מוסתר על ידי שיירת מכוניות, ומוצא ספקות סבירים בלתי פתורים באשר לחובתו של המערער לצפות סיכונים פוטנציאליים ולהגיב להם. חוסר ודאות זה, יחד עם כישלונה של התביעה לבסס טענות בראיות עובדתיות ומחושבות, מביאים את בית המשפט לזכות את המערער מכל אשמה. פסק הדין מכיר בדינמיקה המורכבת של התאונה, משקף את המגבלות האנושיות בקבלת החלטות בשבריר שנייה תחת לחץ, ומדגיש את הצורך בראיות חזקות ומבוססות חישובים בהכרעה במקרים דומים. ההחלטה, שאומצה על ידי סגני הנשיא ריבלין וג'ובראן, מחייבת את ביטול כל העונשים ומציעה לבחון מחדש את זכויות הנהיגה של המערערת לאור מצבה הרפואי על ידי משרד התחבורה.