עת"מ 2241/05

תקציר

בעלי חלקה 73 בגוש 6667, הרצליה פיתוח, עתרו לבית המשפט בבקשה לבטל את הפקעת חלק מרכושם המיועד לצורכי ציבור על פי תכנית עיר משנת 1956. בעתירה נטען כי השיהוי הממושך (50 שנה) בניצול השטח המופקע, יחד עם היעדר תכנית קונקרטית לשימוש בו, מהווים פגיעה בלתי מוצדקת בזכות הקניין שלהם. הם טענו לנזק משמעותי, וטענו כי ייעודו הציבורי של האזור מונע מהם לנצל או למכור את הקרקע. עם זאת, השופט פסק נגד העותר. הם מצאו כי השיהוי של העירייה בפיתוח השטח המופקע היה סביר, בהתחשב במצבן הבלתי מפותח של החלקות הסמוכות, לרבות רכושו של העותר עצמו. זאת ועוד, השופט קבע כי העותרים לא הוכיחו די הצורך את הפגיעה באי ניצול הקרקע, מה גם שהם לא ניצלו את רכושם. היעדר נזק מוכח לעותרת, לצד הפגיעה הפוטנציאלית באינטרס הציבורי בשינוי ייעוד הקרקע, הביאו את בית המשפט לדחות את העתירה. השופט הדגיש כי השיהוי הסביר והראייה התכנונית הרחבה יותר מצדיקים את התנהלות העירייה. משכך, חויב העותר בכיסוי הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין.