בר"ע 6036-10-22

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי לא יתערב בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים (שירותים מיוחדים) בערעורו של מבקש על קצבת שירותים מיוחדים. הוועדה דחתה תחילה את ערעורו של המבקש, וקבעה כי המבקש אינו נזקק לעזרת הזולת במרבית פעולות היום-יום. המבקש ביקש עיון חוזר בהחלטה זו, בטענה כי הערכת הוועדה אינה תואמת את מצבו הרפואי. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעויות משפטיות או אי התאמות בהערכת הוועדה וקבע כי הוועדה פעלה במקצועיות ובמסגרת שיקול דעתה. בית המשפט הדגיש כי הוועדה עמדה בתנאי פסק דין קודם שהחזיר את התיק לבחינה מחודשת של היגיינה אישית וכי החלטתה מנומקת היטב וברורה. יתר על כן, בית המשפט ציין כי הערכת הוועדה את יכולתו התפקודית של המבקש התבססה הן על בדיקה קלינית והן על תצפית, ולכן לא הייתה הצדקה להתערבות בעניין זה. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מדגיש כי החלטת הוועדה משקפת נאמנה את עצמאותו התפקודית של המבקש.