ת"א 64675-02-20

תקציר

בית המשפט נדרש למחלוקת בנוגע לסכום הפיצוי שיועבר לתובעים מסכום מוקפא של 600,000 ₪ בעקבות תביעה לקצבת ניידות. הסוגיה המרכזית הייתה האם נפגע יכול לבקש רכב קטן וזול יותר מהמומלץ כדי למקסם את הפיצוי מהכספים המוקפאים. הסכם גישור מדצמבר 2021 התפשר בעבר על סכום פיצוי של 4.3 מיליון שקל, תוך הכרה בהטבות שונות ובסכומים שיוקפאו או ינוכו. לאחר ישיבת ועדת משרד הבריאות באוגוסט 2023, אושר לתובע רכב מסחרי עם מעלית, התומך בחישוב אקטוארי המצביע על גמלת ניידות כוללת בסך 890,273 ₪. עם זאת, התובע הביע העדפה לרכב קטן יותר, מה שעשוי להגדיל את יתרת הפיצוי שלו מסכומים מוקפאים. הנתבע טען כי פעולה זו נעשתה בחוסר תום לב, וכי התובע צריך לקבל תגמולים כפי שנקבעו על ידי הוועדה ומומחה השיקום, אשר מתיישבים עם תקדים בית המשפט העליון. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין להפחית את גמלת הניידות כדי לזכות בפיצוי גבוה יותר, שכן הדבר פוגע באינטרס הציבורי ובתכליתו החברתית של חוק הביטוח הלאומי. הבקשה לשינוי הסדר הגמלה נדחתה, והנתבע חויב לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, בתוספת ריבית רלוונטית, למרות שלא נענה קודם לכן.