ת"פ 17262-09-22

תקציר

הנאשם, רונן שומונוב, הורשע בהצתה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין לאחר שהצית את רכבם של אחותו וגיסו בעקבות ויכוח כספי. כתב האישום תוקן, ושומונוב הודה באשמה. על פי הסדר הטיעון, ההגנה אינה יכולה לטעון לאי הרשעתו של שומונוב. במקום זאת, הסכימו הצדדים על עונש של שנתיים מאסר עם עונש נלווה אם לא ישלים הליך טיפולי משמעותי. אם יעשה כן, יבקש המאשימה מאסר לצד עבודות שירות ועונשים נלווים נוספים. המאשימה, ישראל, הציגה ראיות לעברו הפלילי הקודם של שומונוב ואילו ההגנה הגישה אישור על סיום תוכנית שיקום של הנאשם. דו"חות שירות המבחן מפרטים את התקדמותו של שומונוב בשיקום, ומכירים בסיומה המוצלח של התוכנית ובתהליך טיפולי משמעותי. הדו"חות מדגישים גם את הסיכונים האפשריים וממליצים על עונש שיקומי של שנת מאסר על תנאי, 340 שעות מאסר בפועל ומאסר על תנאי לצד עבודות שירות. הן המאשימה והן ההגנה מסכימות כי שיקומו של שומונוב ראוי להתייחסות, אך הן חולקות על מידת החריגה מהעונש ההולם. המאשימה מציעה עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל עם עבודות שירות, ואילו ההגנה מבקשת לאמץ את המלצות שירות המבחן. השופט, סגן הנשיא יואל עדן, שוקל את חומרת העבירה, את פוטנציאל הנזק ואת הסכנה הקיצונית להצתה. פסקי דין קודמים במקרים דומים מצביעים על טווח ענישה סטנדרטי של 12 עד 30 חודשי מאסר. במקרה זה, טווח הענישה המתאים נקבע להיות 24 עד 48 חודשים. בהתחשב בשיקומו של שומונוב ובששת החודשים שבילה במעצר, גזר עליו סגן הנשיא עדן שישה חודשי מאסר בפועל עם עבודות שירות, תשעה חודשי מאסר על תנאי ו-12 חודשי מאסר על תנאי. שומונוב נדרש לשתף פעולה עם שירות המבחן ולבצע עבודות שירות, עם אפשרות להמיר אותו במאסר אם לא יעמוד בדרישות. פסק הדין ניתן ביום 28.10.2024 והעניק לשומונוב זכות ערעור בתוך 45 יום.