רע"א 27906-10-12

תקציר

פסק הדין הנדון הוא בעניינה של בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום הנוגעת לסכסוך בין מפעלי מתכת בע"מ (המבקשת) לבין מנורה מבטחים (המשיבה) בדבר הוצאה לפועל של חוב פסק דין. מקורה של המחלוקת בניסיונו של המבקש להטיל עיקול על המשיבה, במטרה לעקל את הכספים מארבע פוליסות ביטוח השייכות לחייב, מר כדורי משה, המנוהלות על ידי המשיבה. המשיבה סירבה להיענות וטענה כי פוליסות הביטוח שועבדו כבטוחה להלוואות שניתנו לחייב. העניין הסלים במערכת ההוצאה לפועל, והוביל להכרעת רשם ההוצאה לפועל לטובת המשיבה. המבקש ערער על החלטה זו פעמיים: ראשית, לבית משפט השלום, אשר הורה על דיון חוזר על ידי רשם ההוצאה לפועל בשתי נקודות, ושנית, לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מאשר את החלטות הערכאות הקודמות. פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שנכתב על ידי השופט גד ארנברג, משרטט את כל ההיסטוריה של התיק ואת הנימוקים לדחיית בקשת המבקש לערעור נוסף. בפסק הדין מודגש כי אמות המידה למתן רשות ערעור בענייני הוצאה לפועל הן חריגות וכי המבקשת לא העלתה סוגיות משפטיות חדשות או עניין ציבורי רחב המצדיק גלגול שלישי של התיק. בית המשפט מציין כי שתיים מפוליסות הביטוח של החייב שועבדו למשיבה לפני הטלת צו העיקול, דבר המקנה קדימות לתביעתה של המשיבה. כמו כן, בית המשפט מסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה שלא להתעמק בחוקיות ההלוואות, ורואה בכך סוגיה מורכבת החורגת מתחום מערכת ההוצאה לפועל. בנוסף, פסק הדין מתייחס לטענות המבקשת בדבר בטלות המשכון, דרישת הסכמת המעביד לשחרור פוליסות פיצויים וניכוי המס מערך הפדיון של הפוליסה, תוך דחיית טענות המבקש. בהגיעו למסקנה כי הערעור לוקה בחסר, דוחה השופט ארנברג את בקשת רשות הערעור ומורה למבקש לכסות את הוצאות המשיבה, תוך שהוא קובע את הסכום על 25,000 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית. פסק דין זה, מיום 16.12.2012, מביא את התיק לסיומו ומדגיש את סופיות החלטות מערכת ההוצאה לפועל, בהיעדר נימוקים משכנעים לערעור נוסף.