ת"א 4206/02

תקציר

התיק נסוב סביב מכרז בו זכתה חשבת מערכות דיגיטליות בע"מ, המיוצגת על ידי עו"ד דורון לנג, לאספקת ציוד מחשוב וציוד היקפי למשרדי ממשלה ומוסדות ציבור. הציוד היה אמור להירכש מאיי E. טכנולוגיות מחשבים בע"מ עם זאת, בשל החוב של החברה הקודמת, חתמו שני הצדדים על הסכם המתווה את תנאי המשך העבודה. ההסכם כלל סעיף הקובע כי כספי המכרז של החשב הכללי יופקדו בחשבון נאמנות משותף שינוהל על ידי עו"ד לנג ועו"ד ירושלמי, כאשר האחרון היה בא כוחו של התובע באותה עת. למרות ההסכם, חשבון הנאמנות המשותף מעולם לא נפתח, ולצדדים היו גרסאות שונות לאירועים הבאים. עו"ד ירושלמי טען כי הוסכם כי עו"ד לנגה ישמש כנאמן היחיד לכל כספי המכרז, ואילו עו"ד לנגה עמד על כך שהם יחזרו לתוכנית המקורית של נאמנויות ספציפיות לכל הזמנה. התובעת, איי א. טכנולוגיות מחשבים בע"מ, טענו כי לעו"ד לנג הייתה חובת נאמנות כללית כלפיהם, אותה הפר בכך שלא העביר את כל הכספים ממכרז החשב הכללי והציג מצג שווא של המצב. בנוסף, טענה החברה כי לנג פעל ברשלנות ובחוסר תום לב. בית המשפט בחן את סוגיית הנאמנות הכללית ומצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת קיומה של נאמנות כזו. נקבע כי משמעות ביטול סעיף חשבון הנאמנות המשותף בהסכם היא שלא נותר עוד מנגנון נאמנות. נטל ההוכחה היה מוטל על התובעים, והם לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי נוצר חוזה חדש לנאמנות כללית. יתר על כן, השופט קיבל את הסברו של לנג כי הצדדים הסכימו להמשיך עם נאמנויות ספציפיות לכל צו. התנהלות הצדדים, ובעיקר חליפת המכתבים, תמכה בגרסתו של לנג לאירועים. לפיכך נדחתה טענת הנאמנות הכללית. ללא אמון כללי, נפלו טענותיו האחרות של התובע בדבר הפרת אמונים ואי דיווח. עוד קבע בית המשפט כי לנג לא חב לתובע חובת זהירות ולא פעל ברשלנות או בחוסר תום לב. באשר לטענת מצג השווא, ציינה השופטת כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענתם, והתנהלותו של לנג לא היוותה מצג שווא. משכך, דחתה השופטת את תביעת התובעים והורתה להם לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ₪.