ת"ק 860-12-23

תקציר

השופט, לאחר שבחן את חומר הראיות ושמע את שני הצדדים, החליט לדחות את התביעה. התובע האשים את הנתבע בלשון הרע באמצעות הודעות בצ'אט קבוצתי בוואטסאפ. השופט אמנם הודה כי הנתבע אכן שלח את ההודעות המדוברות, אך לא סבר כי הן מיוחסות לתובע. מעדות הנתבע, שנמצאה אמינה, יחד עם הודעות הוואטסאפ שקדמו להודעתו של התובע, עולה כי ההודעות לא כוונו ספציפית לתובע. גם מחיקת הודעת התובע לא הצביעה בהכרח על כך שהודעת הנתבע הייתה תגובה לה. גם אם היה בית המשפט מניח כי ההודעות כוונו כלפי התובע, אין בהן משום לשון הרע או עוגמת נפש. המסרים, אף שאינם מנומסים, לא הגיעו לכדי השפלה או לעג כפי שנטען על ידי התובע. עוד ציין השופט כי ההודעות נשלחו במהלך מלחמה, דבר שגרם לתחושות טבעיות של פחד וחרדה בקרב התושבים. בעוד שהנאשם יכול היה לבחור בניסוח אחר או בהודעה פרטית, בית המשפט הבין את רצונו של הנאשם להקל על תחושות אלה. יתר על כן, השופטת הכירה בתביעה כסכסוך שכנות, לאור היחסים העכורים בין הצדדים וההליכים המשפטיים הקודמים. לפיכך, תביעת התובע לפיצויים לא הייתה מוצדקת. בעקבות זאת חויב התובע לשלם לנתבע 1,000 ₪ כהוצאות בגין ההליך, והתביעה נדחתה. זכותו של התובע לבקש רשות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי.