ק"ג 25908-09-22

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתביעות הקשורות לקופות גמל. על פי סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בתביעות הנובעות מחברות בקופות גמל. פסק הדין מדגיש את ההגדרה של קופת גמל לפי חוק הגנת השכר, הכוללת סוגים שונים של כספים הקשורים לביטוח לאומי. בית המשפט העליון קבע כי על בית הדין לעבודה לדון בכל תביעות העובדים או המעסיקים כנגד קופות גמל, ללא קשר למהות הסכסוך, הנופלות בהגדרה זו. פסק דין זה הובהר עוד על ידי בית הדין הארצי, תוך הדגשה כי סמכותו של בית הדין לעבודה משתרעת על תביעות נגד קופות גמל, כהגדרתן בחוק הגנת השכר. בנוסף, בית משפט השלום אימץ עמדה המעדיפה את סמכותו של בית הדין לעבודה בתביעות הקשורות למוצרי חיסכון פנסיוני וביטוח לאומי. עם זאת, במקרה ספציפי זה, מאחר שהפיצויים הנתבעים על פי פוליסות הביטוח הפרטי של התובע (פוליסה א' ופוליסה ב') אינם תלויים בשכר, קובע בית המשפט כי פוליסות אלו אינן מהוות קופות גמל כהגדרתן בחוק הגנת השכר. לפיכך, מגיע בית המשפט למסקנה כי אין לו סמכות עניינית לדון בסעדים הנובעים ממדיניות זו, והתביעה נגד הנתבע תועבר לבית משפט השלום במחוז תל אביב.