ער"מ 3818/03

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית הדין האזורי למשמעת של עובדי הרשות המקומית לפטר עובד עירייה ותיק, שנמצא אשם גם בפגיעה בשמה הטוב של העירייה ובמתן עדות שקר. העובד הואשם בשני אישומים. ראשית, בעת מילוי תפקידו בתיקון צינור שהתפוצץ בחוף, הוא שחה בים במשך כרבע שעה, והשאיר את ציוד העבודה שלו אצל מציל. שנית, במהלך החקירה שלאחר מכן, הוא מסר תצהיר כוזב, לפיו רק טבל את רגליו בים, כאשר למעשה הוא שחה. בית הדין הרשיע אותו לפי סעיפים 9(3) ו-9(4) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), וגזר עליו פיטורים עם תשלומי פנסיה. המערער טען כי המסמך המדובר אינו תצהיר כדין, וכי התנהלותו הייתה טריוויאלית. הם ביקשו לבטל את ההרשעה, או לחילופין לשקול מחדש את גזר הדין בשל עברו הנקי של המערער ומסירותו לעבודתו. לגבי האישום הראשון קבע בית המשפט כי אין מחלוקת כי העובד יצא לשחות בעת מילוי תפקידו, דבר שפגע בשמה הטוב של העירייה. התנהלות זו הייתה פסולה ופוגעת באינטרס הציבורי. אשר לאישום השני, דחה בית הדין את טענת המערערת כי המסמך אינו תצהיר, וקבע כי העובד חתם על הצהרה כוזבת, המהווה התנהגות בלתי הולמת. בית הדין דחה את הטענה כי ההליך המשמעתי היה החלטה אימפולסיבית של העירייה, והדגיש כי מדובר בתגובה מוצדקת. גם הערעור על ההרשעה נדחה, שכן בית הדין מצא את מעשיו של העובד ראויים למשמעת מחמירה. עם זאת, בית המשפט הסכים עם המערער כי העונש היה חמור מדי, במיוחד נוכח מעמדו הוותיק והכבוד הרב שרחשו לו במקצועו. לפיכך פסק בית הדין על פיטורים על תנאי, הפקעת שכר של שישית למשך שישה חודשים, הורדה בדרגה למשך שנה ופרסום פסק הדין. גזר הדין מותנה, במטרה לחסוך מהמערער פיטורין מיידיים.