עפ"ג 20376-11-23

תקציר

פסק הדין סקר את החלטת בית משפט קמא בעניין המערערים ואישר את ההחלטה לדחות את הערעור. בית המשפט לא מצא טעם מוצדק לבטל את הרשעתו של המערער מס' 1, בנימוק של אי הוכחת פגיעה חמורה בשיקומו או נזק קונקרטי כתוצאה מההרשעה. המערער הינו בעל חברה פרטית, ההופך את הפיטורים לבלתי סבירים, ונעדר תשתית ראייתית לתביעות נזיקין. גם נסיבות העבירה, במיוחד בתוך המשפחה, לא הצדיקו הימנעות מהרשעה. ציטוט מקרים קודמים כמו Katzman v. מדינת ישראל, שהייתה כרוכה באיומים על המשפחה, הדגיש בית המשפט את חשיבות ההרתעה והסטנדרטים החברתיים. התנהגותם של המערערים, שהתאפיינה בתוקפנות ובאיומים בהם היו מעורבים כלי רכב וחפצים חדים, הצדיקה הרשעה כדי להעביר מסר נגד התנהלות זו. גזר דינו של בית משפט קמא, שנע בין מאסר בפועל לפיצוי המתלוננים, התאים לחומרת המעשים. למרות שהיועץ טען כי לא הייתה קנוניה, בית המשפט ציין כי הדברים מצביעים על תכנון. ההתנהגויות נתפסו כחלק מקמפיין מונע מצוקה. ערכאת הערעור מצאה את גזר דינו של בית משפט קמא ראוי, בהתחשב בחומרת המעשים, בפסיקה הקיימת ובנסיבות, ולפיכך אישרה את ההחלטה ללא התערבות, תוך שהיא דוחה את הערעור בנוכחות הצדדים.