ת"א 47154-06-14

תקציר

בית המשפט החליט כי טענותיהם של עמאר ודאוד התיישנו בשל תקופת ההתיישנות. עילת התביעה של עמר נולדה בדצמבר 2013, אך הוא הגיש את תביעתו רק במאי 2022, מעבר לתקופת ההתיישנות בת שלוש השנים. בתוך כך, תביעתו של דאוד נדחתה לבקשתו בדצמבר 2015 בשל אי יכולתו לשלם את אגרת בית המשפט, והוא ביקש להצטרף לתביעה רק במאי 2022. בית המשפט גם מנמק את פסק דינו בכך שיש לדחות את תביעתו של דאוד משום שאין לו עילת תביעה – הוא אינו זכאי לכל פיצוי בגין פינוי החנות, כפי שהוא מודה בעצמו. צירופו של דאוד לתביעה לא היה אלא ניסיון לאפשר את טענתו של עמר, שגם היא נעדרת עילה, שכן חששותיו של עמר בדבר תקופת ההתיישנות היו מופרכים. כמו כן, הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעות מחוסר עילה, דבר שבית המשפט מסכים עמו, ולפיכך מורה על מחיקת טענותיהם של עמאר ודאוד, ופוסק כי הנתבעים זכאים להוצאות.