ת"א 70693-03-19

תקציר

התובעת, חברה שניהלה מסעדה, תבעה את הנתבעת, בעלת הנכס בו שכנה המסעדה, בגין אי קבלת היתר לשימוש בנכס כמסעדה, כפי שנקבע בהסכם השכירות ביניהם. התובעים טענו כי הפרה זו אילצה אותם להפסיק את פעילות המסעדה ולגרום להם הפסדים. בתוך כך, הנתבעת תבעה את התובע שכנגד בגין נזקים, בטענה כי התובעת ביצעה עבודות בנייה בלתי חוקיות ולא הצליחה להנגיש את המסעדה, מה שהוביל לשלילת רישיון העסק. בית המשפט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי הנתבעת לא עשתה מאמצים להשיג את ההיתר הדרוש כפי שהוסכם בחוזה. עוד נמצא כי טענות הנתבעת בדבר בנייה בלתי חוקית על ידי התובעת לא היו מבוססות וכי סיום הסכם החכירה על ידי התובעת היה כדין, שכן הנתבע ביצע הפרה יסודית בכך שלא קיבל את ההיתר. כמו כן, דחה בית המשפט את תביעתה שכנגד של הנתבעת, ולא מצא כל ראיה למצוקתה הכלכלית של התובעת או לנזקים שנגרמו לנכס. לתובע נפסקו פיצויים בסך 110,000 ₪ בגין ההפרה היסודית של הנתבעת, שכללה השקעות שבוצעו במסעדה ועוגמת נפש. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם המשפטיות, ותביעתו שכנגד של הנתבע נדחתה. ההחלטה ניתנה ביום 11.6.2023, ולנתבע ניתנו 60 יום לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.