ע"א 1099/02

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך בעסקת מקרקעין, ובפרט בכל הנוגע לפרשנות מזכר הבנות והשלכותיו המשפטיות. המערערים, מר וגב' פרנסז, התקשרו עם מר מזרחי בהסכם לרכישת חלקת אדמה ובניית בית עליה. בינתיים ביצע מזרחי גם עסקה סותרת עם בנק, שבעקבותיה נרשמה משכנתא בספרי המקרקעין. שאלת המפתח הייתה האם התזכיר מהווה עסקת נדל"ן תקפה, ואם כן, כיצד הוא מתחרה בעסקת הבנק. בית המשפט מצא כי התזכיר עומד בדרישות לעסקת מקרקעין ומייצג את כוונת שני הצדדים ליצור מערכת יחסים חוזית מחייבת. למרות שמר מזרחי חתם על המזכר ללא אשתו, בעלת מחצית הזכויות בקרקע, בית המשפט הציע את האפשרות שהוא יפעל כסוכן משתמע של אשתו. הדבר נתמך על ידי התנהלותה לאחר מכן, המעידה על אישור בדיעבד. באשר לעסקאות המתחרות, בחן בית המשפט את תום ליבם של המערערים והבנק. נמצא כי בעוד שהמערערים התרשלו בכך שלא נקטו צעדים לרישום זכויותיהם או הערת אזהרה, אין בכך כדי רשלנות רבתי, במיוחד בהתחשב בקשיים המעשיים הכרוכים בכך. מנגד, התנהלות הבנק לא עמדה בחובת הזהירות ותום הלב המיוחדים המצופים ממנו. בית המשפט הדגיש את גישתו השטחית והרשלנית של הבנק בבחינת הבטוחות שהציע מר מזרחי, את התעלמותו מהנהלים הפנימיים ואת חוסר הבירור של נסיבותיו האישיות. התנהלות הבנק היוותה העלמת עין, ששללה את תום לבו. לסיכום, קבע בית המשפט כי למערערים זכויות שוות במקרקעין, אותם רכשו כדין באמצעות התזכיר. זכויותיהם, כאשר נשקלו מול אלה של הבנק, העמידו את המערערים בעמדה חזקה יותר. חוסר תום הלב של הבנק, יחד עם זכויות המערערים, הצדיקו את ביטול פסק דינו של בית משפט קמא לטובת הבנק. במקום זאת, הוצע לקבל את הערעור, התביעה נדחתה והודעת הצד השלישי נדחתה. בנוסף, הציע בית המשפט כי המשיב (הבנק) יישא בהוצאות המערערים ובשכר טרחת עורך דין.