ו"ע 31738-10-20

תקציר

פסק הדין דן במיסוי נכס שנמכר על ידי המערערים, שלטענתם יש לראות בו "דירת מגורים", ולפיכך פטור ממס שבח לפי חוק מיסוי מקרקעין. הנכס המדובר שימש אגודת מתנדבים, שנשכרה על ידי המערערים, ועיקר פעילותה הייתה תפילה לשלום ירושלים. המערערים טענו כי הבית מהווה דירת מגורים משום שהוא עומד בתנאי השימוש למגורים, ויש לראותו ככזה בשל התקיימותם של תנאי ייעוד המגורים. עוד טענו כי הבית עונה להגדרה של "דירת מגורים מזכה", ולכן יש לפטור אותו ממס. המשיב טען מנגד כי הנכס שימש אכסניה או פונדק, ולא ניתן לראות בו דירת מגורים. כמו כן, הוא לא שימש בעיקר למגורים, ולכן לא היה זכאי לפטור ממס. בית המשפט בחן את נסיבות המקרה וקבע כי הנכס לא שימש למגורים, ואף לא נועד למגורים על פי טיבו, בהתבסס על מבחן אובייקטיבי. היעדר הוכחה בדבר מגורי הקבע של המתנדבים, כמו גם המאפיינים המבניים של המבנה, הובילו את בית המשפט למסקנה זו. בנוסף, מצא בית המשפט כי למשיבה סמכות לתקן את השומה בשלב ההשגה, ועל כן דחה את טענת המערערים בסוגיות פרוצדורליות. בסופו של דבר נדחה הערעור בחלקו, ושומת מס שבח נקבעה כפי שהוצגה על ידי המשיב. משכך, חויבו המערערים בהוצאות המשיב.