בד"א 60/11

תקציר

אלה פסקי הדין של שני הערעורים בעקבות פסק דין של בית הדין המשמעתי המחוזי בתל אביב. המשיב, עו"ד ירון האן, הורשע ב-19 מקרים של זיוף מרשמי ריטלין ושימוש בהם לקבלת הסם במרמה בנסיבות מחמירות בעת שהיה עורך דין בשנת 2007. האן הודה באישומים במסגרת הסדר טיעון, ובהמשך נגזרו עליו במסגרת ההליך הפלילי שישה חודשי מאסר, עבודות שירות וקנס של 5,000 שקל. ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב והמרכז ערערה על החלטת בית הדין המשמעתי בבקשה להחמיר בעונש, רצוי הרחקה לצמיתות מהלשכה. הם טענו כי הזיופים מתוחכמים והעבירות חמורות, וקבעו כי עורך דין המבצע עבירות כאלה אינו כשיר לתפקיד. עוד ציינו כי אין מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות של האן, וכי ריבוי העבירות מצדיק עונש חמור יותר. מנגד, גם האן ערער, ביקש להקל בעונשו, תוך ציון נסיבותיו האישיות וטענה כי מעשיו אינם מזיקים כמו מקרים אחרים של זיוף ומרמה. בית הדין המשמעתי המחוזי הטיל השעיה בפועל של חמש שנים מלשכת עורכי הדין, שכללה את תקופת השעייתו הזמנית של האן. בנוסף, הם גזרו עליו חמש שנות מאסר על תנאי, שיופעלו אם יבצע עבירת משמעת כלשהי בתוך תקופה של שבע שנים. בית הדין המשמעתי הארצי דחה את שני הערעורים, ולא מצא עילה להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, למעט קיצור תקופת המאסר על תנאי לשלוש שנים, כקבוע בחוק. בית המשפט קבע כי חמש שנות ההשעיה בפועל, יחד עם חמש שנות מאסר על תנאי, נופלות בטווח הסביר של העונש על מעשיו של האן. עוד ציין בית המשפט כי קיימות נסיבות מקלות לטובתו של האן, וכי זיוף מרשמים אינו חמור כמו זיוף פסקי דין, כפי שהיה בפסק דין קודם (רגב). שני הערעורים נדחו, אפוא, ופסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי נותר בעינו, למעט התקופה הקצרה יותר למאסר על תנאי.