עת"מ 46300-03-11

תקציר

בית המשפט בחן את השאלה האם חובות ארנונה שצבר עותר לפני שנת 2002 היו מיושנים, ואת בקשת העותר להנחה בתשלומים אלה בשל בריאות לקויה, זקנה ומצוקה כלכלית. בית המשפט קבע כי חובות הארנונה לפני 8.12.02 אכן התיישנו, שכן הליכי הגבייה בהם נקטה העירייה - שהיו יכולים לעצור את תקופת ההתיישנות - לא הובאו לידיעת העותר. עוד קבע בית המשפט כי לא ניתן להכריע בהליך זה בבקשתה של העותרת להנחה או לפטור מתשלום ארנונה, שכן היא מחייבת בחינה נוספת של ועדת ההנחות על בסיס הצגת נתונים ומסמכים נוספים. עם זאת, העותרת הייתה זכאית לפנות לוועדה למחיקת חובות מאותם טעמים שהייתה זכאית להנחה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת העותרת כי יש לפטור את הכספים בחשבונה, ששולמו על ידי ממשלת צרפת, בהיותם כספי תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. העירייה נדרשה לחשב מחדש את החוב, לשלוח לעותר דרישה חדשה ולעכב את הליכי הגבייה עד להכרעה בבקשת העותר למחיקת חובות. כן חויבה העירייה לשלם לעותר הוצאות בגין ההליך.