ת"א 25838-10-18

תקציר

לתובע, וסלאן, ולנתבעים, משפחת שבסו, סכסוך על חלקת אדמה בבעלות משותפת בריהאניה, קהילה הסמוכה לצפת. וסלאן, המחזיק ב-95% מהקרקע, טוען כי משפחת שבסו השתמשה בחלק גדול מהקרקע ללא הסכמתו ותוך הפרת חובות הבעלות המשותפת שלהם. נטען כי הם גידרו כ-720 מ"ר מהקרקע, בנו מבני מגורים, סככות ומחסנים והציבו שערים, כל זאת ללא היתר מווסלאן או מהרשויות המתאימות. בית המשפט מקבל את טענתו של וסלאן לאחר עיון בראיות ובעדויות. נמצא כי משפחת שבסו אכן ביצעה חזקה ייחודית בחלק ניכר מהמקרקעין, ובכך מנעה מווסלאן לממש את זכויותיו כבעלים משותפים. הם מצווים לפנות את הקרקע ולהרוס את המבנים שבנו ללא הסכמה. עם זאת, מכיוון שמדובר בנכס מגורים, בית המשפט מגלה הקלה ונותן להם 6 חודשים לפנות את חפציהם ולפנות את המקום. אם לא יעשו כן בתוך פרק הזמן הנתון, רשאי וסלאן להרוס את המבנים ולחייב את משפחת שבסו בהוצאות ההריסה, המוערכות בכ-40 אלף שקל. בנוסף, חויבה משפחת שבסו לשלם לווסלאן דמי שימוש הולמים, בסך כולל של 93,960 שקל, המכסים את התקופה מרגע רכישת הקרקע על ידי וסלאן ועד למועד פסק הדין. סכום זה כולל גם עלויות פינוי מותנה. כמו כן, הם נושאים ביחד ולחוד בהוצאות המשפט של וסלאן, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. התביעה נגד נאשם 3, בעל זכות מעבר במקרקעין, נדחית מחוסר ראיות. וסלאן חויב לשלם לו 8,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.