ת"א 58318-06-16

תקציר

המסגרת הנורמטיבית להליכי הסדר זכויות במקרקעין בישראל מוחקת זכויות קודמות עם הגיעם לשלב ההסדר, במטרה ליצור מרשם סופי אמין ויציב. תיקונים במרשם מותרים רק במקרים מוגבלים: אם הזכויות הושגו במרמה או אם זכות שנרשמה בעבר הושמטה או נרשמה באופן לא תקין, אך לא אם הזכויות נרשמו בתום לב לאחר ההסדר. במקרה הנוכחי, שתי קבוצות של תובעים טענו לזכויות בשתי חלקות קרקע נפרדות. בית המשפט מצא כי התובעים לא הוכיחו את זכויותיהם במקרקעין המדוברים, שכן הם לא סיפקו ראיות מספיקות לבעלותם לפני הליכי הפשרה. כמו כן, הליך הפשרה התנהל כדין, תוך פרסום נאות וללא מרמה או רשלנות מצד פקיד ההסדר. טענות התובעים כי הליך הפשרה היה פגום וכי המדינה ידעה על זכויותיהם נדחו, שכן התובעים לא מימשו את זכויותיהם במסגרת הליך הפשרה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות התובעים לאי ידיעת ההליך, וקבע כי הליך הפשרה כלל את החלקות המדוברות וכי אנשים נוספים הגישו תביעות הנוגעות לאותו שטח. לבסוף, קבע בית המשפט כי גם טענות התובעים נגד הסוכנות הלאומית הן חסרות שחר, שכן פעולות הסוכנות היו כדין, והתובעים לא העלו כל טענה תקפה בנוגע להכרזת ההיעדרות של הסוכנות. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על מחיקת שתי התביעות ופסק לטובת הנתבעים, תוך פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין למדינה.