ת"א 27147-08-16

תקציר

התובעת, תושבת קיבוץ, תבעה את הקיבוץ על כך שלא הכיר בה כחברה מלאה, לאחר שגדלה והתגוררה בו שנים רבות. הקיבוץ דחה את התביעה, בטענה כי תקופת ההתיישנות פגה וכי התובע לא הוכיח כל עילת תביעה. בית המשפט הסכים עם טענות הקיבוץ. בית המשפט קבע כי טענותיה של התובעת, גם אם הן נכונות, אינן מצדיקות את הסעד המבוקש, שכן היא מעולם לא הייתה חברה בקיבוץ, לא הגישה בקשה להיות כזו, ולא ניתן להכיר בה ככזו מבלי לעבור את הליך החברות הרשמי. בית המשפט גם לא מצא ראיות להטעיה או ניצול מצד הקיבוץ, ודחה את טענות התובע בנקודה זו. זאת ועוד, טענותיה של התובעת בדבר אפוטרופסותה והפליתה נמצאו משוללות כל יסוד, שכן היא לא מיצתה את סעדיה וטענת ההפליה שלה הייתה מוקדמת מדי. בית המשפט הגיע למסקנה כי פיטורין על הסף הם צעד דרסטי, אך הכרחי כדי למנוע הליכי סרק והוצאות מיותרות, מה גם שהתוצאה הצפויה של המשפט המלא תהיה זהה. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם את הוצאות הקיבוץ בסך 10,000 ₪.