ת"א 48936-10-21

תקציר

בית המשפט מצא את הנתבעת רשלנית בכך שלא אימנה כראוי את התובע בהרמת משאות כבדים ולא וידאה שהתובע מבין וממלא אחר הוראות הבטיחות. רשלנות זו, יחד עם הקשר הסיבתי שהיה לה עם נכותו הצמיתה של התובע, הטילו על הנתבעת אחריות בנזקי התובע. גרסתו של התובע לאירועים שהובילו לנכותו התקבלה, למרות שזו הייתה עדותו היחידה, שכן הנתבעת זנחה את טענתה כי התאונה לא התרחשה. בית המשפט קיבל גם את טענת התובע כי לא קיבל הכשרה מספקת, המתחייבת על פי נהלי החברה והחוק, והדבר מהווה רשלנות. אשמתו התורמת של התובעת לא נקבעה, נוכח הפרת נהלי הבטיחות של הנתבעת עצמה, ואופייה המסוכן של העבודה. שיעור הנכות התפקודית של התובע, שנקבע על 5%, אמנם השפיע על כושר ההשתכרות שלו, בהתחשב במשלח ידו ובהפחתת הכנסתו השנתית, אך השפעה זו הוגדרה בעצימות נמוכה. בסך הכל נפסקו לתובע פיצויים בסך 189,055 ₪, מופחתים מסכום ההטבות שקיבל, וכתוצאה מכך נפסק פיצוי סופי בסך 142,675 ₪, כולל הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן חויב הנאשם בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪.