בג"צ 2685/92

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגיש עורך דין שייצג לקוח בהליך פלילי (משפט תעבורה) בבית משפט השלום וחויב אישית לשלם הוצאות בסך 2,000 שקל. עורך הדין ערער על הצו לבית המשפט המחוזי, אך הוא סווג כערעור אזרחי, וכתוצאה מכך חויב בשכר טרחה ונדרש להפקיד בטוחות. בג"ץ קבע כי הטלת הוצאות על נידון נגזרת מסמכות סטטוטורית וניתן לערער עליה, ואילו הסמכות לחייב עורך דין נובעת מסמכותו הטבועה של בית המשפט, ללא הוראת ערעור בחוק העונשין. אופיו של הערעור הוא אזרחי, והוא כפוף להליכי ערעור אזרחיים, לרבות חיובים כספיים. עם זאת, השופטים ציינו כי התקנות הנוכחיות אינן פוטרות מקרים כאלה מאישומים אלה והמליצו לבחון מחדש את החוקים הרלוונטיים. העתירה נדחתה, ובית המשפט נתן פה אחד את החלטתו.