ע"א 35261-09-19

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו את תביעותיהם הכספיות של המערערים, ועד הבית של בניין מגורים ובעלי הדירות בו, כנגד המשיבים, שתי חברות קבלניות ויזמיות. בית משפט קמא הורה למשיבים לשלם לוועד הבית סך של 100,521 ₪ בגין תיקון ליקויים ברכוש המשותף, אך דחה טענות אחרות הנוגעות למקלט ולעיכוב ברישום הבניין כבית משותף. בית המשפט לערעורים הסכים עם דחייתו של בית משפט קמא את התביעה בעניין המקלט, שכן המערערים לא הצליחו להוכיח את טענתם כי הסבת המקלט לחדר משאבות נעשתה ללא הסכמתם. בית המשפט הסתמך על היתרי בנייה שנשאו את חתימת המערערים, שהצביעו על הסכמתם לשינוי. עם זאת, במהלך הדיון בערר נקבע כי חתימות אלה אינן קשורות לשינוי ייעודו של המקלט. חרף ההסתייגות הכללית מהתערבות בממצאים עובדתיים של בית משפט קמא, התערבה ערכאת הערעור במקרה זה בשל טעות יסודית זו. בית המשפט אישר גם את דחיית התביעה הנוגעת לרישום הבית המשותף, שכן מצא כי השיהוי נגרם בשל סירובם של חלק מהמערערים לחתום על ייפוי כוח. טענת המערערים כי סיפקו את ייפוי הכוח הנדרש לא נתמכה בראיות משכנעות. השופט שאול שוחט הציע לקבל את הערעור בחלקו ולהורות למשיבים לשלם למערערים 12-2 סך של 48,894 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כן הציע כי המשיבים יישאו בהוצאות המשפט של המערערים. שאר השופטים, עינת רביד ונפתלי שילה, הסכימו עם ההצעה. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, ופיקדון המערערים הוחזר להם באמצעות באי כוחם.