ב"ל 33760-03-14

תקציר

התובע, רופא שיניים במקצועו, תבע את המוסד לביטוח לאומי להכיר בבעיות הגב שלו כפגיעה בעבודה עקב מיקרוטראומה, כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי. המכון דחה את טענתו וטען כי אין הוכחה לאירועים תאוניים קלים הקשורים לעבודתו וכי התיק הרפואי שלו אינו תומך בקשר בין עבודתו לבעיות הגב. התובע טען כי אופי עבודתו, שכללה כיפוף ויישור חוזר ונשנה תוך כדי טיפול בחולים, גרמה לו לבעיות גב. בית המשפט מינה מומחה רפואי שיעריך את המקרה. המומחה הגיע למסקנה כי כאבי הגב של התובע לא נגרמו כתוצאה מעבודתו, אלא ככל הנראה כתוצאה מתאונת דרכים שאינה קשורה לעבודה בשנת 2001 או משינויים ניווניים. יתר על כן, המומחה טען כי אופי עבודתה של התובעת, הכרוכה בתנועות חוזרות ונשנות בישיבה, יגרום יותר לבעיות צוואר וכתפיים ולא לפגיעות גב תחתון. חוות הדעת של המומחה הייתה יסודית ומנומקת, ולא הותירה לבית המשפט סיבה מוצדקת לסטות ממנה. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעת, וקבע כי דחיית התביעה על ידי המכון מוצדקת. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ונמסר להם על זכותם לערער בתוך 30 יום.