ע"א 200/63

תקציר

בפרשת מ' צוף ואח' נ' ד' אושפיז, הוטל על בית המשפט העליון לקבוע האם נתבע בתביעת פיצויים יכול לשאול תובע על הכנסותיו המוצהרות למס הכנסה בשנים שקדמו לתאונת דרכים. התובע, שהיה בריא במקור ותבע נזקים משמעותיים לאחר התאונה, התנגד לשתף בפרטי הכנסות העבר, בטענה כי הדבר אך ורק מערער את אמינותו. בית המשפט המחוזי קיבל את התנגדות התובעת, וקבע כי השאלה אינה רלוונטית לתביעה. עם זאת, בית המשפט העליון, ברוב דעות, הפך החלטה זו, תוך הדגשת התכלית הרחבה יותר של גילוי מידע בהליכים משפטיים. בית המשפט ציין כי בעוד ששאלות כאלה יכולות להשפיע בעקיפין על אמינותו של התובע, מטרתן העיקרית היא לבסס ראיות מבוססות עובדות לגבי הפסדים נטענים, דבר שהוא קריטי בתביעות נזיקין. בית המשפט הבהיר כי שאלות בהתדיינות משפטית צריכות להתייחס לעניינים שנויים במחלוקת, והדגיש כי הצהרות לרשויות המס, אף שאינן ראיות חותכות, הן בעלות ערך ראייתי כהודאות קבילות, בכפוף להפרכה אפשרית על ידי המצהיר. יתר על כן, בית המשפט קבע כי חשש מפני הפללה עצמית אינו פוסל שאלה אלא מאפשר למשיב לבחור אם להשיב בשבועה אם לאו. עיקרון זה מתיישב עם נורמות משפטיות הדורשות בהירות וביסוס עובדתי על פני חקירות מהימנות גרידא. לפיכך, הערעור התקבל, והותיר את השאלה על כנה, וחייב את המשיב לחשוף את נתוני ההכנסות או לסרב באופן רשמי, ובכך להבטיח את תקינותו והוגנות ההליך המשפטי.