עת"מ 12623-11-18

תקציר

העותרים ערערו על כך שהעירייה המשיבה הטילה היטל סלילת רחוב בעקבות עבודות תשתית שבוצעו בכביש ובמדרכה הגובלים בקניינה של העותרת. העירייה חוקקה חוק עזר המסמיך את ההיטל למימון פרויקטים של תשתית. העותרים טענו כי העבודות בכביש היו עבודות ביוב בלבד ולא הצדיקו את ההיטל. עם זאת, בית המשפט מצא כי שיקום הכביש אינו תלוי בעבודות הביוב וכי החלטת העירייה לשלב ביניהן הייתה סבירה. בית המשפט קבע כי העותרים לא הביאו ראיות הסותרות את חוקיות ההיטל וכי ניתן לממן עבודות שדרוג משמעותיות, כגון אלה המתבצעות בכביש, באמצעות היטלים. באשר לעבודות המדרכה, דחה בית המשפט את טענת העותרת כי העירייה שינתה את נימוקיה להיטל. נמצא כי העירייה תיארה באופן עקבי את העבודות הרלוונטיות וסיפקה ראיות מספיקות לקיומן. בית המשפט הגיע למסקנה כי העותרים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להראות כי העבודות שהוטלו אינן מוצדקות ולכן דחה את העתירה. כמו כן, היא חויבה בעותרים לשלם לעירייה הוצאות בסך 25,000 ₪.