ת"א 44281-01-12

תקציר

המבקש, הטוען כי נושל שלא כדין מעסקיו על ידי המשיבים, ביקש סעד זמני בדמות צו מניעה למניעת פעולות מהותיות בחברה וגישה למסמכי החברה. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בנימוקים שונים. ראשית, המבקש לא הציג ראיות מהימנות לכאורה לביסוס טענותיו לבעלות בחברה, כאשר הרישומים מצביעים על המשיב כבעל המניות היחיד. שנית, עדותו וטענותיו של המבקש היו חסרות אמינות ולא היו עקביות, ולא הרשימו את בית המשפט. שלישית, הבקשה לסעד זמני נתקלה בשיהוי ניכר, כאשר המבקש המתין כחצי שנה לאחר פיטוריו לפנות לבית המשפט, מבלי שנתן הסבר סביר. בנוסף, מצא בית המשפט את הסבריו של המבקש לאי רישום החזקתו במניותיו, המיוחסים להליכי גירושין, כמאולצים ואינם עולים בקנה אחד עם עקרונות היושר. זאת ועוד, הציגו המשיבים ראיות משכנעות התומכות בגרסתם לאירועים, המצביעות על כך שהמבקש היה בסך הכל עובד החברה ולא היו לו זכויות שותפות. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי ניתן יהיה לטפל כראוי בטענות המבקש באמצעות פיצוי כספי אם יצליחו במשפט העיקרי, וייתר את הצורך בצו מניעה זמני. נוכח היעדר ראיות משכנעות וקיומן של נסיבות מפוקפקות, נדחתה הבקשה לסעד זמני.