עע"מ 1444/07

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי שאישר את דחיית הבקשה לרישיון נשק של נהג אוטובוס העובד בסמוך לקו התפר. הבקשה נדחתה בנימוק שמעסיקו של המבקש, אגד, הוא "מפעל תקין" כהגדרתו בחוק כלי הירייה ולכן היה עליו להגיש בקשה לרישיון מטעמו. הן פקיד הרישוי והן ועדת הערר דחו את בקשתו. בית המשפט המחוזי קבע כי החלטות אלה סבירות משום שהפיקוח על מעסיק יעיל יותר מפיקוח פרטני, והמעסיק נמצא בעמדה הטובה ביותר להעריך את הצורך בנשק במהלך העבודה. המערער טען כי אין חובה על המעסיק להגיש בקשה לרישיון וכי יש לבחון את בקשתו לגופה. המדינה ואגד טענו כי פסק הדין הקודם מהווה שיקול דעת לגבי מעמדה של אגד וכי יש להפנות את הערעור לבית הדין לעבודה. לאחר ששקל את הטענות, קיבל בית המשפט העליון את הערעור. בית המשפט קבע, כי דרישת "המפעל התקין", שאינה קבועה בחוק אלא באמות המידה של משרד הפנים, אינה צריכה למנוע מהמערער להגיש בקשה לרישיון לגופה, מה גם שאגד בחרה שלא להיות "מפעל תקין". בית המשפט הורה למשרד הפנים לטפל בבקשה, תוך התחשבות בכל הקריטריונים הרלוונטיים, וציין כי אגד יכולה לסייע למערער גם על ידי אישור פרטי עבודתו. לבסוף, הציע בית המשפט למדינה לשקול לתקן את החוק כך שיחייב גופי תחבורה ציבורית משמעותיים כמו אגד להיות "מפעלים תקינים", ופסק הוצאות חלקיות למערערת.