עת"מ 476/06

תקציר

העותר, מר שימי הורן, הינו בעל נכס מקרקעין במתחם עומריה בירושלים. הוא עותר נגד החלטות מינהל מקרקעי ישראל להקצות מגרש סמוך לחברת מלונות וסוויטות אפסר בפטור ממכרז. הפטור נועד לצורך הקמת מלון בתוך רשת מלונות ארבע העונות, אך על פי תוכנית המתאר המתוכננת אמור הבניין לכלול שמונים דירות מגורים בקומותיו העליונות. העותרת טוענת כי ההחלטות נגועות באי חוקיות, שכן הפטור מהמכרז הוגבל להקמת בית מלון, בעוד שעשרות דירות מגורים הותרו לשילוב. בינתיים רכשה העותרת מגרש באותו מתחם במכרז פומבי. לטענת המשיבים, יש לדחות את העתירה בשל חוסר עמידתה של העותרת, שיהוי ניכר וטרם זמנה מאחר והתכנית עודנה נדונה. בנוסף, הם טוענים כי יש לראות בדירות המגורים חלק מהמיזם העסקי וכי זכויות הבנייה מקורן במגרש אחר שנרכש על ידי החברה. בית המשפט קבע כי זכותו של העותר לעמוד בעתירה שכן הוא נפגע ישירות מההחלטות וניתן לראות בו גם עותר ציבורי. עוד נקבע כי העתירה אינה מוקדמת מדי, שכן החלטת הגוף המנהלי היא החלטה סופית, אף שטרם שוכללה, וכי אין ממש בטענת המשיבים כי ניתן לראות בבניית דירות מגורים מיזם עסקי. כמו כן, הטענה כי זכויות הבנייה ייובאו ממגרש אחר נדחתה שכן היא סותרת את תכלית הפטור ואת אישור השרים עליו מתבססות ההחלטות. באשר לשיהוי, מצא בית המשפט כי לא היה שיהוי סובייקטיבי שכן העותר לא היה מודע להחלטות אלא לאחר שהגיש את העתירה. גם השיהוי האובייקטיבי לא היה כבד דיו כדי לדחות את העתירה, שכן הפרויקט היה עדיין בשלבי תכנון והקצאת הקרקע לא שוכללה. לבסוף, קבע בית המשפט כי ההחלטות נגועות בפגם משמעותי של אי חוקיות שכן הן מנוגדות לדיני המכרזים ולאישור השרים. פגם זה פוגע באינטרס הציבורי ובעקרונות היסוד של דיני המכרזים. לפיכך התקבלה העתירה, ובוטלו החלטות מינהל מקרקעי ישראל בדבר האפשרות לבנות דירות מגורים על המגרש. המינהל הוסמך להמשיך בתהליך הקצאת המגרש לפרויקט מלונאי בלבד. כל משיב חויב לשלם לעותר 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ומחצית שכר טרחת העתירה.