ע"ע 8883-11-14

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לסכסוך עבודה בו היו מעורבים שלושה צדדים: המשיבה מס' 1, שביצעה עבודות בנייה עבור המשיבה מס' 2 (חברת אודר) בשנים 2004-2007, והמבקשת, שנחשבה אף היא למעסיקה משותפת יחד עם חברת אודר על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו. בית המשפט הורה הן למבקשת והן לחברת אודר לשלם למשיבה מס' 1 הפרשי שכר, זכויות סוציאליות והוצאות משפט בסך 29,559 ₪. המבקש ביקש לערער על פסק דין זה אך החמיץ את המועד האחרון להגשת ערעור. הבקשה שעמדה בפני בית המשפט הייתה להאריך את המועד להגשת ערעור. המבקשת טענה כי פסק הדין התקבל אצל בא כוחה בשבוע האחרון של חודש ספטמבר 2014 וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הארכת מועד. בא כוחה הקודם של המבקשת, עו"ד קראעין, היה רשום כמייצג במערכת בתי המשפט, ובא כוחה הנוכחי לא עדכן את הרשומות. פסק הדין נמסר למשרדו של עו"ד קראעין ב-2 בספטמבר 2014, כלומר המועד האחרון להגשת ערעור פג ב-2 באוקטובר 2014. הבקשה להארכה הוגשה 32 יום לאחר מכן. בית הדין בחן את הבקשה מכוח תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), המאפשרת הארכת זמן מטעמים מיוחדים. בעוד הנימוקים להארכת המועדים אינם מוגבלים לרשימה סגורה, טענות המבקש לא היוו נסיבות מיוחדות. הימנעותה של המבקשת מלוודא את עדכון פרטי הייצוג שלה ברישומי בית המשפט לא הייתה בשליטתה. יתר על כן, סיכויי הצלחת הערעור לא היו גבוהים, שכן ממצאיו של בית משפט קמא היו בעיקרם קביעות עובדתיות, המבוססות על עדויות וראיות מהימנות. הקביעות המשפטיות היו מבוססות היטב ועולות בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת. בהיעדר סיבה מיוחדת ובהתחשב בסיכויים הנמוכים להצלחת הערעור, נדחתה הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים ותועבר אליהם בהמשך.