ת"א 14897-09-11

תקציר

השופטת דחתה את טענת הרשלנות הרפואית משום שהתובעים, הוריו של ילד שנולד עם מוגבלות, לא הצליחו להוכיח כי הנתבעים, תחנת טיפת חלב והצוות הרפואי שלה, התרשלו בניהול הריונה של האם. השופט מצא כי הרשומות הרפואיות, המעידות על סירובה של האם לעבור בדיקות מסוימות וייעוץ גנטי, הן אותנטיות ומהוות ראיה לאמיתות תוכנן. השופט העדיף את חוות דעתו של פרופ' הרמן על פני חוות דעתו של ד"ר זילברמן, וקבע כי חוות דעתו של ד"ר זילברמן התבססה על דברי האם וסותרת את המסמכים הרפואיים. בנוסף, הדגישה השופטת כי טענת התובעים לזיוף רשומות רפואיות אינה נתמכת ודחתה אותה. השופט בחן את מהלך הריונה של האם ומצא כי התנהלות הצוות הרפואי הייתה ראויה וכי אי ביצוע בדיקות מסוימות נבע מהתנהלות האם. יתר על כן, השופטת הגיעה למסקנה כי גם אם הצוות התרשל, אין קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין לידת הילד, שכן האם הודתה כי לא הייתה מפסיקה את ההיריון גם אם ידעה מראש על מצבו של הילד. השופטת הורתה לתובעים לשאת בהוצאות המדינה בשל חוסר הצדק בתביעתם ונעתרה לבקשת המדינה לפרסם את פסק הדין תוך מחיקת פרטים מזהים של הקטינה והוריה.