ת"א 41421-04-19

תקציר

השופטת קבעה כי הודעת הנתבע בקבוצה על השירות הלקוי שקיבל מהתובעת לאחר הליך השתלת שיער היוותה ביקורת והבעת דעה המוגנת בחוק ולא לשון הרע. זאת, משום שההודעה נשלחה בקבוצה סגורה של אנשים שכבר עברו את ההליך, וחוסר שביעות הרצון של הנתבעת מהשירות היה סביר נוכח הפער בין מה שהובטח לבין מה שנמסר. עוד ציינה השופטת כי הפרסום לא פגע בפרנסתה של התובעת, ואין כל ראיה לירידה בהכנסותיה. בנוסף, קבעה השופטת כי מעשיו של הנתבע לא נבעו מסכסוך עם אחיו של התובע, אלא נבעו מניסיונו האישי ומאכזבתו מהשירות. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב בהוצאות הנתבע בסך 11,700 ₪. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין כעניין שבדין. החלטה זו התקבלה לאחר בחינה מדוקדקת של כתבי הטענות, הראיות והעדויות, תוך איזון בין הזכות לשם טוב ולפרטיות לבין חופש הביטוי.