ב"ש 2133/09

תקציר

בניו של ג'ומעה רשיד הגישו עתירה לביטול צווי הריסה מנהליים נגד מבנים על אדמות שלאביהם ניתנה הזכות להתגורר בהן. המשיבים טענו כי המבקשים אינם נחשבים לנפגעים, אך השופט פסק לטובתם בנקודה זו, בקובעו כי ההסכמה שניתנה לאביהם חלה עליהם, במיוחד לאור היותם קטינים בעת כריתת ההסכמים. השופטת דחתה גם את טענות המשיב כי ההסכמים פקעו, לא חלו על המבקשים, וכי המבנים נבנו מחוץ לשטח שהוקצה. בעוד השופט מצא כי עילות הביטול המשפטיות לא התקיימו, הוא קבע כי הוצאת הצווים היוותה פגם משמעותי בשל ההסכמים הקודמים, ולכן צווי ההריסה המנהליים אינם תקפים. אין בהחלטה זו כדי להסיק על חוקיות הבנייה ואינה מעניקה למבקשים הגנה כלשהי בכל הנוגע למשפט הפלילי. לפיכך, החליט השופט כי צווי ההריסה בטלים ומבוטלים, ופסק לכל אחד מהמבקשים הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ מהמשיב.