סע"ש 29124-11-19

תקציר

התובע, רועי דהן, תבע את הנתבעת, ספייס פארמה, על כך שהכירה במערכת היחסים ביניהם כעובד-מעביד ולא כקבלן עצמאי. התובע שימש כסמנכ"ל הטכנולוגיות של הנתבעת ממאי 2017 ועד ספטמבר 2018. הצדדים לא חתמו על חוזה עבודה, והתובע קיבל תשלום באמצעות חברה משלו, אור אד, אשר הוציאה חשבוניות לנתבעת. בית המשפט בחן מבחנים שונים לקביעת מהות הקשר, לרבות מבחן השילוב, מבחן ההיבט השלילי, מבחן אופן תשלום השכר, מבחן הצגת התובע לצד שלישי, מבחן התלות הכלכלית, מבחן היחסים האישיים, מבחן רציפות היחסים, מבחן הכפיפות והפיקוח, מבחן אספקת הכלים ומבחן ביצוע מקום העבודה, וכוונת הצדדים באשר למבחן אופן ההעסקה. בית הדין מצא כי מרבית המבחנים תומכים בטענת התובע כי התקיימו יחסי עבודה בינו לבין הנתבעת. לפיכך, נטל ההוכחה כי יש לראות את התובע כעובד היה עליו. לאחר מכן עבר בית הדין לחשב את זכויותיו של התובע הנובעות מההכרה ביחסי העבודה. נקבע כי זכויותיו של התובע יחושבו על בסיס שכר חלופי של 35,000 ₪ לחודש, שהוצע לו על ידי הנתבעת בתחילת הקשר ביניהם. סכום הזכאות הכולל יופחת מהפיצוי החוזי שקיבל התובע במהלך עבודתו. מאחר שהתובע קיבל שכר ממוצע של 57,500 ₪ לחודש, שהיה גבוה משמעותית מהשכר החלופי, מצא בית המשפט כי התובע כבר קיבל את כל התשלומים המגיעים לו, ותביעותיו להוצאות נסיעה, חופשה שנתית ודמי הבראה נדחו. התובעת תבעה גם פיצוי בגין עוגמת נפש, אשר בית המשפט דחה משום ששני הצדדים הסכימו על הקשר החוזי, והתובעת נהנתה מהיתרונות של מערכת יחסים זו. הוא גם לא היה זכאי לפיצוי לא ממוני, שכן הנסיבות לא הצדיקו זאת. לסיכום, בית הדין הכיר ביחסי העבודה בין התובעת לנתבעת והורה לה לשלם את הפרשי השכר הקודמים לחודש ספטמבר 2018, בסך 19,080 ₪. כל צד היה אמור לשאת בהוצאותיו, וניתנה לו הזכות לערער על ההחלטה.