ת"א 745/02

תקציר

התובעת, ילידת 1986, תבעה בגין הולדה שלא כדין, בטענה כי הנתבעים, אנשי מקצוע רפואיים, לא הצליחו לאבחן מום של חוסר מוחלט ביד שמאל ובחלק מהאמה במהלך ההיריון. הנתבעים כללו את פרופ' עמית, שבדק את אמה של התובעת ארבע פעמים; מכון מור למידע רפואי בע"מ, שם בוצע אולטרסאונד; וקופת חולים כללית, קופת החולים של הורי התובע. בתביעה נטען כי ניתן היה לאתר את הפגם בבדיקות אולטרסאונד וכי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות שלהם בכך שלא עשו כן. עוד נטען, כי היה על הנתבעים ליידע את האם על קיומן של בדיקות פרטיות מקיפות יותר, על מנת שתוכל להסכים לבדיקה יסודית יותר. בית המשפט לא מצא רשלנות מצד פרופ' עמית, שכן הבדיקה שערך לא נועדה לאתר מומים בעובר, והוא לא היה אחראי לוודא שהאם תעבור בדיקות נוספות. בדיקת האולטרסאונד שבוצעה במכון מור למידע רפואי בע"מ נמצאה כבדיקת מערכות, אך בית המשפט קבע כי לא חלה על המכון חובה ליידע את האם על חלקיות הבדיקה או החלופות, שכן הדבר באחריות הרופא המפנה. ד"ר רפאל, שהפנה את אמה של התובעת לאולטרסאונד, עבד בקופת חולים כללית הנתבעת ונמצא כי כשל בחובתה לקבל את הסכמתה מדעת של היולדת. עם זאת, התביעה נדחתה בסופו של דבר, שכן בית המשפט לא מצא קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם. הפגם של התובעת לא נגרם כתוצאה ממעשי העוולה של הנתבעים, והראיות הצביעו על כך שגם אם היה מתגלה המום, ההיריון לא היה מופסק. לפיכך, התביעה בגין הולדה שלא כדין לא צלחה, ותביעת התובע נדחתה, יחד עם הודעת צד ג'. קופת חולים כללית חויבה לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.