עפס"פ 60461-06-26
פסק-דין עליון
תקציר
להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בעניין עפס"פ 60461-06-26, המבוסס על עקרונות הדין הנוהג כפי שבאו לידי ביטוי בהחלטת כבוד השופט עופר גרוסקופף: ### מבוא פסק הדין עוסק בערעור פסלות שהוגש על החלטת נשיא בית המשפט העליון, כב' השופט יצחק עמית, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. המקרה ממחיש את הגבולות שבין זכותו של בעל דין למשפט הוגן לבין מניעת "ניצול לרעה" של הליכי פסלות, במיוחד כאשר מדובר בבעל דין המנהל מסכת התדיינויות מרובת הליכים כנגד המערכת השיפוטית. ### עקרונות משפטיים מרכזיים **1. אמת המידה לפסלות שופט: "חשש ממשי למשוא פנים"** בית המשפט חוזר ומדגיש את מבחן ה-"חשש הממשי", המעוגן בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. הנטל להוכיח כי מתקיימות נסיבות אובייקטיביות המקימות חשש כזה מוטל על כתפי הטוען לפסלות. נקבע כי פסלות שופט היא "מעשה יוצא דופן", ואין די בתחושות סובייקטיביות של בעל דין כדי להצדיק את העברת הדיון. **2. דחיית "הלכת הטרדנות" כעילת פסלות** אחת מהתרומות החשובות של החלטה זו היא חידוד ההלכה לפיה **נקיטת הליכים נגד שופט אינה מקימה עילת פסלות**. המערער ניסה לבסס טענת ניגוד עניינים על בסיס העובדה שהגיש תלונות נגד שופטים ופעל נגד מינויים. בית המשפט קובע מפורשות כי אסטרטגיה זו אינה יכולה לשמש כלי לסיכול הרכב שופטים. קבלת טענה כזו הייתה מעניקה לכל בעל דין "וטו" על הרכב השופטים, דבר שיוביל לשיתוק מערכת המשפט. **3. "צו חוסם" וגבולותיו** החלטת השופט גרוסקופף מבהירה כי התניה של הגשת בקשות בתשלום הוצאות משפט (צו מותנה) אינה מהווה "צו חוסם" גורף המונע גישה לערכאות, אלא מהווה כלי דיוני לגיטימי להבטחת כיבוד החלטות שיפוטיות. עצם קיומה של החלטה קודמת המחייבת תשלום הוצאות אינה מעידה על משוא פנים, אלא על ניהול תקין של ההליך המשפטי. ### חדשנות משפטית והשלכות מעשיות * **התמודדות עם "ריבוי הליכים" (Litigiousness):** החלטה זו מהווה נדבך נוסף בגישה השיפוטית המבקשת להציב גבולות לבעלי דין העושים שימוש לרעה בהליכי פסלות. בית המשפט מאותת כי ניסיונות לפסול את רוב המותב המכהן (במקרה זה, 8 מתוך 11 שופטים) על בסיס תלונות שהוגשו על ידי בעל הדין עצמו, ייתפסו כניסיון בלתי לגיטימי להשפיע על זהות המותב ולא כטענה משפטית כנה. * **סדר דיוני בהליכי פסלות:** אף שבית המשפט לא נזקק לכך, הוא רומז על "הקושי הדיוני" שבהגשת ערעור פסלות על ערעור פסלות. בכך משתקף העיקרון לפיו ישנו סוף להליכים, ואין לאפשר לבעל דין ליצור "לופ" אינסופי של טענות פסלות על מנת למנוע הכרעה סופית בתיק. ### סיכום החלטתו של השופט גרוסקופף מהווה ביצור של עצמאות השופט ויוקרת המערכת. היא מדגישה כי טענת פסלות אינה מקלט למתדיינים שאינם שבעי רצון מתוצאות הליכיהם הקודמים. העקרונות שנקבעו מבהירים כי לא ניתן להפוך את השופט ל"בן ערובה" של בעל דין באמצעות הגשת תלונות נגדו, וכי חובת השופט היא להמשיך ולדון בתיקים המונחים לפתחו כל עוד לא הוכח חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים.
חקיקה מקושרת
עפס"פ 60461-06-26 דוד מזרחי נ. מדינת ישראל, עליון (26.7.2026)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.